ועדה רפואית זכויות מס הכנסה

הזכות לקיים ועדה רפואית בהליך של הביטוח הלאומי לצורך קביעת זכויות במס הכנסה

פסק הדין להלן מרכז את הפסיקה בעניין זה. על פי הפסיקה קיימת למבוטח זכות למצות את זכותו לקיים ועדה רפואית בפני המל"ל הגם כי נקבעו לו עוד קודם לכן נכויות מקסימאליות באופן אשר לכאורה מיתרות את הצורך בקיום דיון נוסף.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

ב"ל 1451-09

בפני :
כב´ השופטת חנה טרכטינגוט

התובע
אבוטבול יהודה

ע"י ב"כ אורי רייך

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ שירה צמיר

פסק דין

1. האם התובע זכאי לערער על החלטת הועדה מדרג ראשון, אף שזוכה הוא בגמלה המקסימאלית, הואיל וברצונו להגדיל נכותו לצורכי זכאות במס הכנסה.

זו השאלה השנויה במחלוקת אשר הוגדרה ע"י הצדדים.

2. העובדות אינן שנויות במחלוקת, ואלה הן:

א. התובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 82% לצמיתות החל מיום 1/2/2008.

ב. התובע ביקש לערער על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, לרבות לצורך קבלת פטור ממס הכנסה, אשר ניתן מנכות בשיעור של 90%.

ג. במועד 30/10/2008 פנה התובע אל הנתבע בבקשה להגיש ערער על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

ד. במועד 6/11/2008 הודע לתובע ע"י הנתבע כי:

"בהמשך לפנייתך מיום 30/10/2008, ברצוני להודיעך כי לאחר ההתיעצות שנערכה מול המשרד הראשי, הוחלט כי בקשתו של המבוטח לערער על האחוזים הרפואיים, על אף שנקבעו מעל 80% עלינו לדחות.

מדובר בהחלטה מנהלית של המוסד…".

3. טענות הנתבע –

א. עמדת הנתבע הפוכה לעמדה המשפטית המקובלת לפיה למבוטח קיימת זכות להגיש ערר לועדה רפואית אף אם מטרת הערר הינה לקבל זכויות שאינן במסגרת חוק הביטוח הלאומי.

ב. התובע מבקש לערער על החלטת הועדה הרפואית משני טעמים, האחד חשש כי בעתיד נכותו תצומצם ואזי ככל שנכות הבסיס גבוהה יותר לצימצום בנכות השלכה פחותה יותר, והטעם השני שאיפתו של התובע לקבל פטור ממס הכנסה.

ג. לתובע פתוחה הדרך לבחור במסלול של נכות כללית לצורך הפטור ממס הכנסה ולפיכך יש לאפשר לו לערער על החלטת הועדה מדרג ראשון בדומה לזכות ערעור על החלטת ועדות רפואיות הדנות בפטור ממס הכנסה .

4. טענות הנתבע –

א. סעיף 211(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 ותקנה 20 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות) תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) קובעים כי זכות הערעור קיימת למבוטח שרופא מוסמך קבע לו אחוז נכות שאינו מזכה בגמלה.

ב. המוסד אינו נותן שירות למבוטח הבא לתבוע זכאות לפי חוקים אחרים [בל´ 786/03 ולקר נ´ המוסד].

ג. אין ללמוד מעניין חוסני [דב"ע נג/01-12 המוסד נ´ חוסני] שכן שם למבוטח נקבעה נכות של 44% והיה בערעור לוועדה לעררים להעלות את נכותו לסף שיזכה אותו בגמלת שירותים מיוחדים על פי החוק.

ד. מי שקיבל פסק דין לטובתו וזכה בכל הסעד שביקש אינו רשאי לערער.

ה. כינוס ועדה מצריך מימון מהקופה הציבורית.

ו. לתובע פתוחה הדרך לבקש ועדה רפואית לפי תקנות מס הכנסה, הגם שהדבר כרוך בתשלום.

ז. זכות הערעור אינה אוטומטית והיא נולדת כך מכוח הוראה מפורשת שבחוק.

5. הכרעה –

סעיף 211 (א) לחוק קובע –

"הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שנקבע לו אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים".

בעניין חוסני נפסק כי את הביטוי "אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגמלה לפי פרק זה" יש לפרש באופן רחב כך שכל אימת שאחוז הנכות הרפואית אינו מזכה באחת המלאות מכוח פרק ו´ 2 לרבות גמלת שירותים מיוחדים קמה למבוטח הזכות לערער על החלטת הרופא המוסמך וזאת גם אם באחוז הנכות הרפואית שנקבע די לצורך קצבת נכות.

בדב"ע נה/0-127 יעקב קנטרוביץ נ´ המוסד פד"ע לא 584, נדונה השאלה האם נכה שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 95% ונכות תפקודית בשיעור 100% רשאי לערר לועדה הרפואית, על מנת לזכות בנכות רפואית בשיעור 100%, וזאת לצורך הטבות מחוץ לתחום הבטחון הסוציאלי כגון הנחות במיסים עירוניים.

נפסק כי החוק העניק זכות ערעור לועדה רפואית לעררים למי שזקוק לכך להשגת זכות מכוח הביטוח הלאומי. אולם אין התיחסות למקרה בו הנכה זקוק לערר על מנת להשיג זכויות מכוח חקיקה אחרת או הוראה אחרת או נוהל של גופים ציבוריים.

נפסק:

"לאור חשיבות מנגנון הפיקוח בקביעת אחוז נכות יש להניח כי תכלית החקיקה היתה שנכות רפואית תיקבע על ידי שתי ועדות, היינו: קביעה על ידי רופא מוסמך וערר לועדה רפואית לעררים".

לפיכך נקבע כי יש למבוטח זכות ערעור על החלטת הרופא המוסמך גם לצורך זכויות שלא מכוח החוק.

על הלכה זו חזר בית הדין הארצי בדב"ע 01-29 רחל יהודה נ´ המוסד פד"ע לב´ 125.

6. המוסד טוען כי ענייננו שונה בכך כי התובע מבקש להגדיל את אחוזי הנכות לצורך פטור ממס הכנסה ולעניין זה קיימות ועדות מיוחדות שהוקמו מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) התש"ב-1979 (להלן – התקנות).

לטעמנו ההלכה שנפסקה בענין קנטרוביץ יפה גם למקרה זה ויש לאפשר לתובע לערער על ההחלטה.

יתירה מכך בעניין חוסני הוסף נימוק נוסף לפיו:

"מן הדין לאפשר ערעור על החלטת הרופא המוסמך. פקיד התביעות, המוסמך לקבוע נכות למי שעבר את הסף הרפואי, אינו רופא והוא מחליט בעניינו של המבוטח הן לפי מבחן הכנסה, שאינו לעיוננו, והן לפי קביעת "הרופא המוסמך" או הועדה הרפואית לעררים; כך גם כי בנוסף לפגימות שהוכרו בידי הרופא המוסמך לוקה הוא בחוליים נוספים, או שהוא זכאי לאחוזי נכות גבוהים יותר בגין הפגימות שהוכרו לו, לא ישמע, מאחר ושאין לפקיד התביעות הידע והכישורים לקבוע אם יש ממש בטענה; זאת אף זאת – פקיד התביעות וועדת הנכות אינם מוסמכים כלל להחליט בטענה שכזאת… לפיכך גם החלטה, המעניקה למבוטח למעלה מ-40% נכות רפואית עשויה לא לזכותו בגמלת נכות על פי פרק ו´ 2 לחוק".

נימוק זה די בו כדי לאפשר לכל מבוטח לערר על החלטת הרופא המוסמך, לפיכך אין מקום לאבחנה לה טוען המוסד באשר לקיומן של ועדות מכוח התקנות.

7. המוסד ממשיך וטוען כי המוסד אינו נותן שירות למבוטח שבא לתבוע זכאות לפי חוקים אחרים ובעניין זה הוא מסתמך על הנפסק בבל´ 786/03 ולקר נ´ המוסד (להלן – ענין ולקר).

אלא שאין ללמוד מעניין ולקר לענייננו ויש לאמץ את האבחנה שנעשתה בבל´ 4313/04 בן ציון עזרא נ´ המוסד לביטוח לאומי:

"סבורים אנו כי יש לאבחן את עובדות פסק דין זה מעובדות המקרה דנן. באותו עניין מדובר היה במבוטח שכלל לא עבר את תנאי הסף לצורך זכאות לנכות כללית, דהיינו הכנסותיו עלו על ההכנסות הקבועות בחוק לעניין זה. משכך לא היה זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית".

8. סוף דבר, התביעה מתקבלת. אנו קובעים כי התובע רשאי לערער על החלטת הועדה מדרגI .

המערער יוזמן לועדה רפואית לעררים.

מאחר והתובע מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג´ אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

לקביעת פגישה אישית עם עו"ד ינון תמרי מלאו את הטופס וניצור עימכם קשר בהקדם

12 + 1 =

יצירת קשר

טלפון: 03-9044401

כתובת: רח' מוטה גור 9, קומה רביעית, פארק אולימפיה, פתח תקווה
yinonta@gmail.com

שינוי גודל גופנים