תאונת עבודה – פגיעת ברך

ב"ל 4517-07 יריומנקו איגור נ´ בטוח לאומי-סניף תל-אביב

בפני
כב´ השופטת חנה טרכטינגוט

נ.צ. מר משה בנדה

התובע

יריומנקו איגור

ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי

נגד

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

החלטה

1. לפנינו תביעתו של מר איגור יריומנקו (להלן –"התובע") להכיר בפגיעה מיום 22/1/2006 בברך שמאל כבפגיעה בעבודה.

2. התובע הינו עצמאי בתחום הריתוך.

בתקופה הרלבנטית עסק התובע כקבלן משנה של חברת ליפסקר בע"מ (להלן – "החברה") בביצוע עבודות ריתוך במנהרה שנבנתה בעיר מודיעין.

עבודתו בוצעה בהתאם להזמנות טלפוניות.

3. התובע העיד כי ביום 20/1/2006 התקשר מנהל העבודה של התובע רסלן והודיע לו כי הוא זקוק לשירותיו החל מיום 21/1/2006 (יום שבת בערב). התובע נעתר לבקשת מנהל העבודה.

מנהל העבודה הגיע למחרת ואסף את התובע לעבודה ברכבו.

התובע החל את העבודה באותו יום בשעה 19:00.

וכך תאר את התאונה בכתב התביעה:

"בשעה 3:00 לפנות בוקר של יום 22/1/2006 ובמהלך עבודתו נפגע התובע בברכו השמאלית. להלן תיאור האירוע. התובע עמד על מקבץ צינורות ברזל אשר היו אמורות להיות מורדות באמצעות טרקטורון לתוך המנהרה. התובע קשר את רצועת הצינורות המאגדת אותן והחל לרדת מהמקבץ על מנת לאפשר לטרקטורון להוריד את הצינורות לעבר המנהרה אלא שטרם ירד מהמקבץ החל הטרקטורון להזיז את הצינורות בעוד התובע עומד עליהן עם רגלו הימנית ואז רגלו השמאלית התעקמה והתובע איבד שיווי משקל ומעד. הפגיעה התרחשה בשל התעקמות הברך".

התובע מסר כי חש כאב חד בברך שמאל, התיישב להירגע למספר דקות אך המשיך לעבוד. רוב העבודה נעשתה בישיבה.

כאשר חזר עם מנהל העבודה חשב באוטו שהכל בסדר, אך כשירד מהרכב הרגיש כאבים ואמר לרסלן כי הרגל כואבת לו "חבל על הזמן" [פרוטוקול עמ´ 10 ש´ 23-22]. כשהגיע הביתה סיפר לאשתו, אשר הזמינה תור לרופא. התובע ביקר אצל הרופא בשעה 12:58.

4. העידו בפנינו התובע ואשתו, מר ליפסקר ומר רסלן.

כל העדים הוזמנו על ידי התובע, למרות שבהודעותיהם לחוקר המוסד לא תמכו בגרסתו.

5. לאחר שבחנו את הראיות ואת טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי התובע הוכיח קיומו של חבלה ביום 22/1/2006 בברך שמאל.

נתנו אמון מלא בעדותו הגם שלא נתמכה על ידי מר רסלן ומר ליפסקר. התרשמנו שעדים אחרונים אלה מנסים להרחיק עצמם מהנושא תוך הכחשות גורפות ולא אמינות הגם שלא מצאנו לכך כל סיבה.

7. עדות התובע לא נסתרה.

התובע ביקר אצל הרופא באותו יום ומסר על "חבלה בברך". בכך יש כדי לתמוך בגרסתו.

התובע לא מסר כי מדובר בחבלה בעת העבודה הגם שידע כי צריך להביא פתק מהעבודה אך הסביר כי לא הביא פתק כי בא מהבית. [פרוטוקול עמ´ 11 ש´ 4-2].

התובע אשר היה שכיר בעבר לא ידע את ההבדל בין סוגי האישורים של שכיר ועצמאי לקבלת טיפול רפואי.

כך או כך, תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה הוצאה ביום 27/2/2006, כעבור 5 ימים בלבד.

אין בפרק זמן קצר זה ובעובדה כי התובע לא סיפר ביום 22/1/2006 כי החבלה היתה בעבודה כדי לפגוע במהימנותו.

אין במסמכים הרפואיים גרסה שונה לאופן הפגיעה בברך אשר יש בה כדי לפגוע במהימנות התובע.

8. לא נתנו כאמור אמון בעדויותיהם של מר ליפסקר ומר רסלן.

שני העדים אישרו כי התובע נתן לחברה שירותים כעצמאי.

מר ליפסקר אישר כי סביר שהתובע יוזמן לעבוד במוצאי שבת וכי לא זוכר סיפור על תאונת עבודה אך לא רוצה לומר לחיוב או לשלילה. מר ליפסקר היפנה למר רסלן שהוא מנהל העבודה.

בהודעה לחוקר טען מר רסלן כי לא מכיר אישית את התובע אשר עבד בחברה תקופה אך לא איתו. מר רסלן מסר בהודעה כי התובע היה מגיע לעבודה תמיד עם הרכב שלו ועבד לפי הוראות מנהל העבודה שלו, שאינו זוכר את שמו. מר רסלן לא ידע לומר אם התובע עבד במוצאי שבת בלילה אך חזר על כך שלא אסף את התובע לעבודה וכי תמיד מגיע עם רכבו.

מעדותו בבית הדין עלתה תמונה שונה, כי קיימת היכרות בינו לבין התובע והיו אף אירועים מחוץ לעבודה אשר נחגגו ביחד.

עוד עולה כי כיוון שלמר רסלן יש רכב מהעבודה הוא צריך להביא אנשים מפתח תקווה ואף להחזירם, וכך גם היה מביא ומחזיר את התובע. עוד עולה כי הוא חותם על כרטיסי העבודה כיוון שבתפקידו כקודח הוא ראש צוות.

מר רסלן זכר בבית הדין כי כשקיבל הוראה לקחת את התובע, היה לוקח אותו.

מר רסלן הדגיש כי לא לקח את התובע למיון או הזמין אמבולנס והחזיר הביתה את כל מי שלקח.

אלא שאין בדברים האחרונים כדי להעלות או להוריד משהתובע עצמו אינו טוען כי הוזמן אמבולנס.

9. הנתבע טוען לסתירות בגרסת התובע באשר לעדים לאירוע. בתצהירו טוען כי נהג הטרקטור היה עד לאירוע, ואילו בעדותו מסר כי אף אחד לא ראה.

לטעמנו אין בעדותו בבית הדין כדי לסתור את גרסתו, וכך מסביר התובע בעדותו:

"צעקתי, כמה דקות וירדתי למטה, היו לי כאבים חזקים מהתחלה, הטרקטור זז, אני לא אמרתי לאף אחד, היה לי חבילה לרתך ואמרתי שאני אשב, ישבתי וריתכתי את כל החבילה, זה קרה בערך בשעה שלוש בלילה ועבדתי עד השעה שבע, כשאני צעקתי הוא היה בתוך הטרקטור ולא שומע. אולי הוא ראה, כי יש פנס אחד למעלה ופנס אחד … , אבל זה לא מאיר למקום שלי".

[פרוטוקול עמ´ 10 ש´ 17-12].

יש בכך כדי להסביר כי הגם שנהג הטרקטור היה נוכח בעת האירוע ספק אם שמע או ראה דבר מה.

10. הנתבע מוסיף וטוען כי התובע לא הציג אישור על ביצוע העבודה מאת החברה.

התובע המציא חשבונות מיום 9/2/2006 אך נרשם בה על חשבון 2/2006.

אין בכך כדי לשלול ביצוע עבודה בחודש ינואר. העדים אינם שוללים זאת ומר ליפסקר העיד כי לא משלמים מראש ולפיכך ככל הנראה מדובר על תשלום עבור תקופה שקדמה.

התובע לא הציג אף כרטיס עבודה החתום ע"י רסלן, התובע הסביר כי היה מתוכנן להמשיך לעבוד ולפיכך הכוונה היתה לחתום בסוף השבוע כשנגמרת העבודה.

מר רסלן העיד כי נהג להחתים כל יום.

אלא שגם ליפסקר ורסלן לא שללו ע"י כרטיס עבודה את עבודת התובע במועד הנקוב.

לא הוצגו כל כרטיסי עבודה מכל תאריך שהוא.

11. סוף דבר, אנו קובעים כי התובע הוכיח כי נפגע ביום 22/1/2006 בשעה 3:00 בברך שמאל.

הנתבע יודיע עד ליום 15/1/2011 האם קיימת גם מחלוקת רפואית המצריכה מינוי מומחה רפואי.

לעיוני ביום 17/1/2010.

ניתנה היום, ט´ טבת תשע"א, 16 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר משה בנדה

חנה טרכטינגוט, שופטת