ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

במקרים חריגים יכול בית הדין להעביר את הדיון לועדה רפואית בהרכב אחר

בל 002129/07
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו

11/09/2007

כבוד השופטת חנה טרכטינגוט
בפני:

מאיר הראל
בעניין:

המערער עו"ד תמרי ינון
ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

המשיב ע"י ב"כ עו"ד דלית מילוא

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 4/12/2006 אשר קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין טנטון החל מיום 20/1/1993 ו-0% בגין ירידה בשמיעה.

\הועדה התכנסה בעקבות פסק דין בהסכמה בתיק בל´ 7611/05 מיום

9/3/2006 לפיו:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה, על מנת שתנמק על בסיס אילו ממצאים מצאה להעניק למערער את אחוזי הנכות החל מ-20/1/1993, שכן על פי בדיקה אודיולוגית מאותו תאריך רשומה הערה על טיניטוס לעיתים רחוקות.

המערער או בא כוחו יהיו רשאים לטעון בפני הועדה, טרם מתן החלטתה".

2. הועדה התכנסה בעקבות פסק הדין ביום 3/7/2006 , ב"כ המערער טען כי תחולת הנכות צריכה להיות 2003 או 2005. הועדה ביקשה לעיין בתיקו הרפואי הצבאי ותסכם ללא נוכחות.

ביום 17/7/2006 המציא ב"כ המערער לועדה מסמכים המתייחסים לתביעות שהגיש המערער למשרד הבטחון בגין ירידה בשמיעה, כאשר לטענתו, אין בהם כל תלונה על טנטון. יחד עם זאת ביקש ב"כ המערער כי באם יומצאו לועדה מסמכים נוספים אשר יהיה בהם כדי לפגוע בעמדת המערער תתבקש הועדה לאפשר למערער להתייחס אליהן בטרם תינתן החלטתה.

הועדה לעררים התכנסה שוב ביום 23/10/2006 וקבעה כי לא קיבלה את הדוחו"ת של הועדות ממשרד הבטחון . עוד סוכם עם ב"כ המערער כי ינסה לגייס מסמכים אלה ויעבירם לעיון הועדה.

הועדה לעררים התכנסה שוב ביום 4/12/2006 ומסקנתה הינה כי תחולת הנכות הינה 20/1/1993, תאריך בו מופיע תלונות על טנטון לראשונה בקופת חולים.

3. טענות המערער –

א. הועדה לעררים התעלמה לחלוטין מפסק הדין אשר הורה לה לנמק מה הוביל אותה לקביעת תחולת הנכות מיום 20/1/1993, בשים לב כי בבדיקה זו נרשמה תלונה לעיתים רחוקות.

ב. דרך עבודתה של הועדה אינה מתקבלת על הדעת שהרי אין כל התיחסות לממצאים אשר הומצאו לה לבקשתה ממשרד הבטחון.

א. ב"כ המערער עותר לכך כי בית הדין יקבע את חולת הנכות, לחלופין יורה על השבת עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר ולחלופין להחזיר את העניין לועדה לעררים תוך מתן הוראות מתאימות.

4. טענות ב"כ המשיב –

א. טענות ב"כ המערער הינן רפואיות עובדתיות ולא משפטיות.

ב. הנמקת הועדה כי מועד תחולת הנכות הוא 20/1/1993 תאריך בו מופיע תעוד רפואי עם תלונות על טנטון לראשונה בקופת חולים היא מסקנה רפואית המצויה בשיקול דעתה של הועדה.

5. דיון והכרעה –

הועדה התכנסה מכוחו של פסק דין המורה לה לנמק על בסיס אלו ממצאים מצאה להעניק למערער את אחוזי הנכות החל מ-20/1/1993, שכן על פי בדיקה אודיולוגית מאותו תאריך רשומה הערה על טינטוס לעיתים רחוקות.

אכן קביעת תחולת הנכות הינה קביעה רפואית. אך גם על קביעה רפואית להיות מנומקת. קל וחומר שהועדה מתכנסת מכוח של פסק דין המורה לה לנמק באופן ספציפי עניין מסויים.

הגם שהועדה לעררים התכנסה בעניינו של המערער שלוש פעמים לא נמצאת כל הנמקה כדרישת פסק הדין ואין כל התיחסות לבדיקה האודיולוגית מאותו תאריך בו רשומה הערה על טיניטוס לעיתים רחוקות.

6. ב"כ המערער עתר לכך כי בית הדין יקבע את אחוזי הנכות.

אלא שהלכה פסוקה היא כי קביעת דרגת הנכות הינה בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. אין מדובר במקרה זה בטעות הגלויה על פניה אשר תיקונה אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי. אף ב"כ המערער בטיעוניו בפני הועדה מציע שני תאריכים אלטרנטיבים לתחולת הנכות.

אשר להחלפת הרכב הועדה נפסק כי –

"דרך המלך של החזרת עניין לועדה רפואית היא החזרתה לועדה שבדקה את המבוטח ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הועדה תהא נעולה על החלטתה הקודמת או שהרכבה אינו נאות מועבר העניין לועדה בהרכב אחר".

(דב"ע נא 61-99 מטר חנא נ´ המוסד , לא פורסם, עב"ל 282/99 יהודית אבן חן נ´ המוסד, לא פורסם, בל´ נצ 2076/00 שליע דעבוס נ´ המוסד, פד"ע לו´ כה).

לטעמי, המקרה שלפני הוא אחד המקרים בהם יש חשש שהועדה תהיה "נעולה" על החלטתה הקודמת.

אני ערה כי זוהי רק הפעם השניה בה מוחזר עניינו של המערער אל הועדה, אך העובדה כי מחד התכנסה כשלוש פעמים כדי לנסות ולקבל את הפרוטוקולים של הועדות ממשרד הבטחון ומאידך ללא כל התיחסות לחומר ולבדיקה האודיולוגית חזרה על קביעתה הקודמת, יש בה כדי לחזק חשש של ממש לפיו הועדה תהיה נעולה על החלטתה הקודמת.

לפיכך מוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש אשר תקבע את מועד תחולת הטנטון של המערער.

בפני הועדה לא יוצגו הפרוטוקולים של ועדות העררים הקודמות.

בנסיבות העניין ישלם המשיב למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום כ"ו באלול, תשס"ז (9 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

חנה טרכטינגוט, שופטת

מה מקנה הזכות לערער על החלטה של וועדה רפואית לעררים

הדין הוא, כי הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה הוא בשאלה משפטית בלבד. משמעות הדבר שאין המערער רשאי להעלות סוגיות וטענות במישור הרפואי וזאת מהרציונאל שבית הדין של ערעור אינו יושב כערכאת ערעור רפואית, לא יושבים בערכאת הערעור רופאים ולבית הדין את היכולת הרפואית לבחון את החלטות הוועדה. הערעור יכול להתרכז בטענות כנגד התנהלות הוועדה, נימוקי החלטתה, סבירות ההחלטה בפאן המשפטי וכו´

החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנה לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

בית הדין במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד, פד"ע לד´ 213). כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. כפי שפורט בספרו של ד"ר שאול קובובי/רמ"ח ושס"ה – סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה שניה, עמ´ 195.

לקביעת פגישה אישית עם עו"ד ינון תמרי מלאו את הטופס וניצור עימכם קשר בהקדם

9 + 8 =

יצירת קשר

טלפון: 03-9044401

כתובת: רח' מוטה גור 9, קומה רביעית, פארק אולימפיה, פתח תקווה
yinonta@gmail.com

שינוי גודל גופנים