תאונת עבודה – אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב כתאונת עבודה – מפקח חניה

בל 007612/05
בית דין א.לעבודה ת"א

21/06/2007
תאריך:
כב´ השופטת דוידוב-מוטולה סיגל

נ.צ. עו"ד רמי גני (מע)
בפני:

סימן טוב גבריאל
בעניין:

התובע
תמרי ינון
ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע
הררי
ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

פתיח ותשתית עובדתית

1. עניינו של תיק זה בתאונת עבודה אשר נטען כי אירעה לתובע ביום 3.7.03.

2. מטעם התובע העידו הוא עצמו, מר שלום ראש, מר מוטי גרטלר וגב´ נורית ישראל. מטעם הנתבע לא הובאו עדים כלשהם.

3. להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א. התובע, מר גבריאל סימן טוב, יליד שנת 1958, עבד כמפקח חניה ברשות החניה של עיריית פתח תקווה (להלן גם – "הרשות") החל מחודש 11/96. הממונה הישירה עליו היתה הממונה על מערך הפיקוח ברשות, הגב´ נורית ישראל. מנהל הרשות, החל משנת 1999, היה מר מוטי גרטלר.

ב. התובע העיד כי סבל מבעיות כלכליות וכן משפחתיות (בין היתר נוכח טיפולי פוריות).

ג. מהעדויות עלה כי עבודתו של התובע – במהלך שנת 2003 וכפי הנראה גם משך מספר שנים קודם לכן – לוותה בעימותים תכופים עם מנהליו ובסנקציות שונות שהוטלו עליו. לגרסתו, הדבר נבע ממעורבותו בהקמת ועד העובדים ברשות במהלך שנת 2000. לטענת מנהליו, הדבר נבע מבעיות משמעת רבות שעבר התובע, בין היתר נוכח מצבו האישי הקשה, ועל אף שעשו מאמצים להתחשב בו.

ד. בחודש יולי 2002 התובע התלונן על כאבים בחזה, וקשר זאת – לפי הרישום הרפואי – ל"מתח קשה בגלל בעיות בעבודה" (נ/5). לפי המסמכים שהוצגו בפנינו, התובע עבר בדיקות קרדיולוגיות מקיפות אך לא נמצא ממצא כלשהו (למעט צניחת מסתם שאובחנה מספר שנים קודם לכן).

ה. ביום 3.7.03 (לטענת התובע – יום ה´ בשבוע) בשעות הבוקר התובע התבקש על ידי אשתו להגיע בשעות הערב למרכז הרפואי בהרצליה לצורך טיפול פוריות. לאור זאת פנה לממונה עליו גב´ ישראל וזו אישרה לו לחפש מחליף. לפי עדותו של מר ראש – מפקח שעבד במקביל לתובע – הוא שהסכים להחליף את התובע. מספר שעות לאחר מכן, בסביבות השעה 13.00, מסרה גב´ ישראל לתובע כי בהוראת מר גרטלר – הוא מושעה מביצוע תורנויות ערב מאותו יום ועד להודעה חדשה, כאשר המשמעות הישירה היא פגיעה בשכרו. לפי דברי התובע, חזר לביתו מרוגז ורב עם אשתו. מייד לאחר מכן החל לחוש בכאבים בחזה ובבטן.

ו. ביום 6.7.03 (לטענת התובע – יום א´) פנה התובע לרופא המשפחה. לדבריו, המתין עד יום זה שכן "הדבר התרחש בסוף השבוע ואני ציפיתי כי המיחושים ולחץ יעבור אך לא כך" (סעיף 12 לתצהירו). ברישום הרפואי מאותו יום (נספח א´ לתצהיר התובע; נ/9) צוין – "מתחים קשים בעבודה אומר שמתנכלים לו – עובד בעירייה רושם דו"חות, מזה יומיים מיחושים בחזה מרכזי בהקשר עם מתח קשה ולחץ בגלל המצב בעבודה…". עוד נרשם, בכרטיס הרפואי של האחות – "מזה 4 ימים לחצים בחזה לסירוגין שהתגברו היום בבוקר" (נ/4).

ז. רופא המשפחה נתן לתובע אישור מחלה לחמישה ימים בשל "תלונות/ סימפטומים בחזה" (נ/12) וכן הפנה אותו לפסיכולוג (נ/10). לדברי התובע, נרשם לטיפול אצל הפסיכולוג אך בסופו של דבר לא טופל שכן נעצר על ידי המשטרה.

ח. לפי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפנינו, לא אובחנה בשלב זה בעיה קרדיולוגית כלשהי, כך שלמעשה תביעת התובע מתייחסת לדמי פגיעה בגין ימי המחלה שניתנו לו.

ט. לפי אישורו בכתב של מר גרטלר (נ/1), התובע נעדר מהעבודה ביום 4.7.03 בשל חופשה, בימים 9.7.03 – 7 בשל מחלה, ובימים 16.7.03 – 13 בשל חופשה. החל מיום 1.8.03 הפסיק לחלוטין את עבודתו ברשות (כפי הנראה שכן נעצר על ידי משטרת ישראל בגין תלונת אשתו על הכאה), ובמהלך שנת 2005 פוטר.

4. להשלמת התמונה יצוין כי מר גרטלר העיד כי כלל לא ידע באותה עת כי התובע ואשתו בטיפולי פוריות, ואף כלל לא ידע על בקשתו לצאת מוקדם באותו יום. עם זאת אישר כי בשלב מסוים, כסנקציה משמעתית, מנע מהתובע לבצע תורנויות ערב, דבר שהיתה לו משמעות כספית.

גב´ ישראל אישרה כי התובע אכן ביקש להשתחרר אותו יום ממשמרת ערב בשל בעיה אישית; כן העידה כי כאשר עידכנה את מר גרטלר בכך – "הוא נתן לי הנחיה להוריד את גבי בכל התורנויות של משמרת ערב. כאשר הוא הגיע בצהרים למשרד בישרתי לו את הבשורה" (עמ´ 7). לדבריה, אינה זוכרת את תגובתו של התובע, אך "הוא לא חייך זה בטוח" (שם). לאור עדות זו של גב´ ישראל, אנו נותנים אמון בעדות התובע בדבר השתלשלות העניינים המפורטת בסעיף 3 (ה) לעיל.

5. מר ראש העיד כי הוא עצמו הסכים להחליף את התובע באותו יום. לדבריו, "אני זוכר שהוא היה אדום בפנים הוא רעד והיו לו לחצים, אמר לי שכואב לו בחזה ושהוא לא מרגיש טוב" (עמ´ 10). כאשר נשאל כיצד הדבר אפשרי, שכן התובע עצמו טען כי החל לחוש רע רק לאחר ששב לביתו, השיב – "לא אכפת לי מהתובע. אני ראיתי אותו לחוץ מול העיניים" (עמ´ 11). התובע עצמו הסביר כי "לאחר התשובה של המנהלת שלי שהמנהל לא רוצה לדבר איתי, אז החלו הלחצים והכאבים וזה התגבר בבית" (עמ´ 15).

בהתחשב בסתירות בעדותו של מר ראש – איננו נותנים אמון בעדותו כי אכן ראה את התובע "אדום ולחוץ" כביכול כבר באותו יום. גם התובע עצמו הדגיש בתצהירו כי החל לחוש ברע רק לאחר הריב עם אשתו בבית.

6. התובע הסביר כי אשתו אינה מעידה מטעמו שכן הם מנהלים הליכי גירושין ומסוכסכים ביניהם.

7. הנתבע הגיש מסמך רפואי (נ/4) ממנו עולה כי כבר ביום 2.7.03 – היינו יום טרם האירוע – נבדק התובע בבדיקת א.ק.ג אצל האחות וזאת לצורך "הערכה תפקודית". התובע התבקש להסביר זאת והשיב – "אני לא יכול לזכור היום. הרופא בדרך כלל רושם מה הסיבה" (עמ´ 13).

הכרעה

8. ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי האירוע המפורט לעיל – שגרם לתובע לכאבים בחזה – מהווה תאונת עבודה. ב"כ הנתבע לעומתו מדגיש כי לתובע לא אירע אוטם שריר הלב ולכן אין לבחון את עניינו על סמך ההלכות העוסקות בכך. לגרסתו, לא הוכח כל אירוע חריג בעבודתו של התובע ביום 3.7.03. לגישתו, כל שהוכח הוא מתח מתמשך של מספר שנים, הן בשל המצב בעבודה והן בשל המצב בבית.

9. תאונת עבודה מוגדרת, בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה -1995, בנוגע לעובד שכיר, כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא ה"פתאומיות", שפירושה אירוע שניתן לאתר את הזמן המדוייק והמקום המדוייק בו אירע.

10. לפי הפסיקה, תנאי הכרחי להכרה באוטם שריר הלב כ"תאונה" הוא שהגורם לאוטם היה "אירוע חריג", היינו "מאמץ פיזי בלתי רגיל" או "מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן" (דב"ע מו/139 – 0 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315). מאידך מתח נפשי ותנאי עבודה קשים המשתרעים על פני ימים או שבועות לא ייחשבו כצירוף של אירועים זעירים (מיקרוטראומה), וממילא לא ייחשבו כאירוע תאונתי (דב"ע מב/30 – 0 שאול שמואלי – המוסד לבטוח לאומי, פד"ע יד 67).

11. לפי הפסיקה, גם תעוקת לב ו/או אירוע איסכמי שלא הגיע לכדי אוטם יכולים להיחשב כתאונת עבודה, וייבדקו לפי אותם מבחנים (עב"ל 1457/02 עוזי אשכנזי – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג (74) 44). במקרה שלפנינו אמנם לא ברור אם התובע אכן סבל מתעוקת לב ו/או אירוע איסכמי כלשהו, אך לא ניתן להגיע למסקנות בקשר לכך טרם מינוי מומחה.

12. לאחר שקילת העדויות, שוכנענו כי לתובע אכן אירע "אירוע חריג" בעבודתו ביום 3.7.03. שוכנענו כאמור על סמך עדותו של התובע, שנתמכה בעדותה של גב´ ישראל, ולפיה באותו יום בו נאלץ לחפש מחליף על מנת להגיע בשעות הערב לטיפול פוריות – נאמר לו כי הוא מושעה מביצוע תורנויות ערב מאותו יום ואילך ועד להודעה חדשה, כאשר משמעות הדבר – בין היתר – פגיעה ישירה בהשתכרותו.

13. שוכנענו כי הדבר גרם לתובע – שכבר היה במצב נפשי ירוד עוד קודם לכן – להתרגזות חריגה. התובע אף פנה לרופא בסמוך לאחר מכן, וסיפר מייד כי הרגשתו הרעה קשורה לדעתו לעבודה (גם אם הזכיר התנכלות מתמשכת ולאו דווקא את שיאה שבא לידי ביטוי מבחינתו ביום 3.7.03).

אין חולק כי התובע התלונן גם שנה קודם לכן על כאבים בחזה בשל לחצים בעבודה, ואף עבר בדיקות שונות לאור זאת (לרבות בדיקה שגרתית לכאורה ביום 2.7.03) – אך אין בכך כדי לשלול את גרסתו בדבר אירוע חריג כאמור, ועברו הרפואי יילקח בחשבון על ידי המומחה.

14. סוף דבר – שוכנענו כי לתובע אירע אירוע חריג בעבודתו ביום 3.7.03. ימונה לפיכך מומחה רפואי, קרדיולוג, על מנת לחוות דעתו לגבי המחלה ממנה סבל התובע (ככל שניתן לאבחנה), והקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבינה. הצדדים יגישו, תוך 30 יום, את כל החומר הרפואי שברצונם להגיש למומחה. הוצאות החלטה זו תילקחנה בחשבון בסיום ההליך.

15. ימי הפגרה יבואו במניין הזמנים.

16. לעיון ביום 25.7.07.

ניתן היום ה´ בתמוז, תשס"ז (21 ביוני 2007) בהעדר הצדדים

דוידוב מוטולה סיגל, שופטת – אב"ד

נ.צ. – עו"ד רמי גני (מע)

לקביעת פגישה אישית עם עו"ד ינון תמרי מלאו את הטופס וניצור עימכם קשר בהקדם

12 + 12 =

יצירת קשר

טלפון: 03-9044401

כתובת: רח' מוטה גור 9, קומה רביעית, פארק אולימפיה, פתח תקווה
yinonta@gmail.com

שינוי גודל גופנים